Sammenlign Forbrukslån | Sähkön Hinta | Søk Kredittkort | Dagens Spotpris | Billigste Husalarm 2019 | Billigste Forsikringsselskap | Billigste Mobilselskaper | Nytt Sikringsskap Pris

עוולות מסחריות סטארט-אפים ומה שביניהם

סטארט אפ

עוולות מסחריות סטארט-אפים ומה שביניהם

מרעיון למציאות תוך שמירה על סודות מסחריים

 

סטארטאפים רבים נולדים בעקבות רעיונות שעלו בראשם של יזמים כאשר עבדו אצל מעסיק מסוים, ותוך כדי עבודתם זיהו צורך שבאפשרותם לתת לו מענה. אותם יזמים טכנולוגיים, לרוב תוך כדי עבודתם כשכירים, עמלים רבות על פיתוח הרעיון, פיתוח עסקי וגיוס משקיעים (מימון סטארט אפ) ולבסוף על האקזיט המיוחל. התנהלות זו של יזמים יכולה להביא במקרים מסוימים לנפילתו של המיזם כולו בשל חוסר תשומת לב לפרטים מהותיים, ביניהם למשל השימוש בסודות מסחריים של המעסיק. במאמר זה נעסוק בקשר שבין עוולות מסחריות וסטארטאפים, וכיצד ניתן להימנע מהטעויות בהן לוקים יזמים לעתים.

 

 

תוכן העיניינים

אז מה זה עוולות מסחריות?
גזל סוד מסחרי
גניבת עין
פיצוי ללא הוכחת נזק
כיצד להתנהל בצורה נכונה
סיכום

 

אז מה זה עוולות מסחריות?

חוק עוולות מסחריות מגדיר מספר עוולות המהוות, כל אחת בפני עצמה, עוולה מסחרית. במאמר זה נעסוק באלו היכולות להיות רלוונטיות לסטארטאפים.

דוגמה אחת, והיא ככל הנראה הרלוונטית ביותר למיזמים, היא גזל סוד מסחרי. חוק עוולות מסחריות קובע את מה שלכאורה אמור להיות ברור לכל, וזאת כי “לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר”. גזל סוד מסחרי יכול להיות שימוש לא מורשה ברשימת לקוחות או ספקים, מידע עסקי, נתונים כספיים ועוד.

דוגמה נוספת היא עוולת גניבת עין, האוסרת על יצירת מצג לפיו שירותים אותם מספק עסק מסוים קשורים באופן כזה או אחר לשירותים אותם מספק עסק אחר. למשל, חברה המייצרת ומשווקת משקאות קלים ויוצרת מצג לפיו מדובר במוצרים הקשורים למותג “קוקה קולה” מבצעת עוולת גניבת עין.

 

גזל סוד מסחרי

 

שמירה על סודיות

 

על מנת להבין כיצד ניתן להימנע מביצוע עוולה זו, ראשית יש להבין מהו סוד מסחרי.

ניתן למנות חמישה תנאים, אשר בהתקיימם יהיה מדובר בסוד מסחרי:

  1. מדובר במידע עסקי, מכל סוג.
  2. המידע אינו נחלת הרבים.
  3. המידע אינו ניתן לגילוי בקלות על ידי אחרים.
  4. סודיות המידע מקנה לבעליו יתרון מסחרי על פני מתחריו.
  5. בעליו של המידע נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו.

 

דוגמה טובה ושכיחה לסוד מסחרי היא רשימת לקוחות. על מנת שרשימת לקוחות תהווה סוד מסחרי, עליה להיות כזו שלא ניתן להשיגה באופן גלוי, למשל באמצעות חיפוש באינטרנט וכדומה, אלא נדרש מאמץ וממון על מנת להשיגה. כך למשל, בערעור שהתגלגל לפתחו של בית הדין הארצי לעבודה [1], נידון מקרה בו עובדים בעסק ליבוא ושיווק סיטונאי של צעצועים, עשו לכאורה שימוש ברשימת הלקוחות במסגרת עסק מתחרה אותו הקימו לאחר עזיבתם. בפסק הדין נקבע שמדובר במוצרים הנמכרים באופן גלוי ברשתות השיווק השונות, ולכן לא נדרש מאמץ מיוחד, השקעת זמן או ממון על מנת לגלות מי הם לקוחותיו של אותו עסק. כמו כן, מאחר שגם ניתן ליצור קשר בקלות יחסית עם בעלי התפקידים השונים אצל אותם לקוחות ולא נדרש מאמץ מיוחד לשם כך, קבע בית הדין הארצי כי לא מדובר בסוד מסחרי.

 

לעומת זאת, במקרה אחר נפסק שעובד הפר סוד מסחרי בכך נטל נוסחאות לייצור טיח דקורטיבי שפותחו ושוכללו על ידי מעסיקתו [2]. במקרה זה, היה ברור על פניו שהמעסיקה נקטה באמצעים סבירים להגן על סודותיה המסחריים, והעובד פעל באופן חסר תום לב על מנת לגזול סודות אלה ובאמצעותם להקים עסק מתחרה.

 

מקרה אחר ומרתק, הוא הליך משפטי שהתקיים בין חברת Waymo, חברה מתוך קונגלומרט Google העוסקת בפיתוח רכב אוטונומי, לבין סטארט-אפ בשם Ottomotto בבעלות Uber. הליך זה עסק בטענות להפרת פטנט השייך ל-Google על ידי Uber, תוך כדי גזל סודות מסחריים. מקור הפרשה הוא בעובד Google שעבר לעבוד בחברה שנרכשה מאוחר יותר על ידי Uber, לגביו נטען שנטל סודות מסחריים הקשורים ברכב האוטונומי אותו מפתחת Google, בהם עשתה Uber שימוש. מדובר היה בהליך מורכב, במסגרתו נתבעו פיצויים בסך של מאות מיליארדי שקלים. בסופו של דבר, בעיצומו של מאבק משפטי מורכב, יקר ומתיש, הגיעו הצדדים לפשרה מפתיעה, לפיה תשלם Uber ל-Google פיצוי של מאות מיליוני דולרים בדמות אחזקות בחברת Uber. הסכם הפשרה כלל גם רכיבים נוספים, למשל התחייבות Uber שלא לעשות שימוש בסודות המסחריים של Google.

 

מההליכים שהוזכרו ניתן ללמוד, כי שמירה על סודות מסחריים, לצד בקרה על אופן ביצוע הפיתוח בחברה כך שלא ייעשה תוך פגיעה בקניינם הרוחני של אחרים, חשוב הן לחברות בתחילת דרכם והן לחברות הגדולות בעולם, שכן התנהלות לא נכונה בהקשר זה יכולה להביא לקריסתה של חברה.

 

גניבת עין

 

בניגוד לעוולת גזל סוד מסחרי, גניבת עין היא פחות מוחשית, ומצויה באופן מובהק בתחום דיני הקניין הרוחני. עוולה זו הולכת לרוב יד ביד עם טענות לפגיעה בסימן מסחר רשום או בזכויות יוצרים, וזאת בשל היסודות הרבים המשותפים לעוולות אלה. לעוולת גניבת עין שני יסודות עיקריים:

  1. קיומו של מוניטין השייך לצד הטוען לגניבת עין.
  2. חשש כי השימוש במוניטין או בקניין הרוחני יגרום להטעיה, כך שהציבור יחשוב שקיים קשר בין הבעלים של המוניטין או הקניין הרוחני לבין הצד העושה בו שימוש מפר.

 

מאחר שהעוולה דורשת קיומו של מוניטין, ברור שסטארטאפים לרוב עלולים למצוא את עצמם דווקא בצד נגדו עולה טענה זו, ולא בצד הנפגע. לכן, על יזמים טכנולוגיים לנקוט משנה זהירות בכל שלב ושלב של פיתוח המיזם ולא לעגל פינות, על מנת שלא לטרפד את הצלחתו בעתיד.

 

נקודות כשל עיקריות שניתן להצביע עליהן לשם הדוגמה:

 

חוויית המשתמש – דוגמה מוכרת מקרה שפורסם בעניינו של Fortnite, אחד ממשחקי המחשב המצליחים ביותר בשנים האחרונות, ובוודאי שבשנה האחרונה. המשחק מאפשר לשחקנים לבחור מתוך מספר מצבי משחק אפשריים, כאשר הפופולרי שבהם הוא ה”Battle Royal”. ודאי שמשחק זה אינו היחיד בשוק והצלחתו המסחררת פגעה בהכנסותיהם של מתחריו. לאור זאת, בתחילת שנת 2018 הוגשה תביעה על ידי בעליו של המשחק PUBG
Player Unknown’s Battlegrounds  אחד ממתחריו העיקריים של Fortnite, בה נטען כי מצב המשחק
“Battle Royal” שהוכנס בשלב מאוחר יותר ל-Fortnite בעל דמיון כה רב למצב המשחק הזהה ב-PUBG, עד שיש בו כדי להטעות את השחקנים ולהפר את קניינה הרוחני.

 

חלק מהטענות כוונו לרכיבי המשחק עצמו, תפריט המשחק וכדומה, וחלקן לרכיבים טכניים שהיו משותפים לשני המשחקים, למשל העובדה ששני המשחקים פותחו על בסיס אותו מנוע – Unreal Engine 4. בטרם התבררה התביעה הגיעו הצדדים לפשרה שפרטיה טרם ידועים, אך ברור שלו הייתה בעליה של המשחק PUBG מוכיחה את טענותיה, הדבר היה מהווה פגיעה אנושה בחברת Epic Games המחזיקה במשחק Fortnite, ובמקרה קיצון אף הייתה יכולה להביא לקריסתה.

 

מיתוג – מיזם חדש המרכיב לעצמו שפה עיצובית, לוגו, ממשק משתמש וכיו”ב, לרוב ישאב השראה ממתחריו. בשל כך, לעתים במתכוון ולעתים בשגגה, ייתכן שיתקיים דמיון בדרגות שונות בין העיצוב בו בחר אותו מיזם לבין מתחריו. ככל שהזהות בין העיצובים תהיה רבה, הסיכוי לכך שהמתחרים ינסו לעשות בכך שימוש כדי להצר את צעדיו של המיזם המתחרה גדלה. כך למשל, חברת אדידס המוכרת לכל, הגישה לפני מספר שנים תביעה, בטענה כי יבואן נעליים פלסטיני מפר את זכויותיה, מאחר שעל הנעליים אותם הוא משווק מופיעים ארבעה פסים מקבילים, וזאת בדומה לשלושת הפסים המקבילים המוכרים של אדידס [3]. אלא, שבית המשפט קבע שלמרות שברור שלאדידס מוניטין רב, אין חשש להטעיה, בין היתר בשל השמות השונים של המותגים, ההפרש הניכר במחירים, קהל היעד ועוד.

 

לעומת זאת, במקרה אחר, במסגרת דיון בבקשה לצו מניעה, קבע בית המשפט כי רשת שיווק השקמה שבבעלות רמי לוי ביצעה עוולת גניבת עין כנגד חברת Barilla המייצרת ומייבאת את מותג הפסטה המוכר [4]. על פי החלטת בית המשפט, העיצוב הדומה בו בחרה שיווק השקמה לאריזותיו של מותג הבית של הפסטה דומה לעיצוב מוצרי הפסטה של ברילה, עד כדי כך שקיים חשש להטעיית הצרכנים.

 

דוגמאות אלו מלמדות, כי למרות שנכון ללמוד מהמתחרים מה עובד ומצליח בשוק אליו אנו מכוונים, מוטב ליצור בידול מהמתחרים, בין היתר על מנת להימנע מתביעות עתידיות היכולות להביא לשיתוק הפעילות ובמקרים קיצוניים, לקריסת המיזם כולו.

 

פיצוי ללא הוכחת נזק

במקרים דומים לאלו שהוזכרו במאמר זה, הנזקים הנגרמים לצד הנפגע הם לרוב פגיעה במוניטין, אובדן לקוחות פוטנציאליים, ירידה במכירות וכדומה. מדובר בנזקים שקשה מאוד, ולעתים אף בלתי אפשרי, לכמת באופן מדויק ולהצמיד להם תג מחיר אותו ניתן לבקש מבית המשפט. לכן, קבע המחוקק פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של עד 100,000 ₪ בגין כל עוולה. במקרים מסוימים, יכול הפיצוי להאמיר לסכומים לא מבוטלים, כאשר ברור שמיזם בתחילת דרכו לא יוכל לעמוד בהם, והדבר יכול להביא לסיום דרכו.

 

כיצד להתנהל בצורה נכונה

 

הסכם סודיות והסכם מייסדים

 

אז אחרי כל זאת, להלן מספר המלצות שיכולות לצמצם את החשיפה של כל מיזם או סטארט-אפ לתביעות בגין עוולות מסחריות:

תיעוד – שימרו תיעוד של כל שלבי הפיתוח. בין אם מדובר בקוד, בניית אבטיפוס, עיצוב, MVP או רעיון מופשט בשלבים מוקדמים, מומלץ לתעד את תהליך הפיתוח מראשיתו ועד סופו. כך, בעת הצורך, בין אם בהליך משפטי ובין אם בבדיקת נאותות טרם השקעה או מכירת המיזם, תוכלו להראות שכל הזכויות שייכות לכם ושלא עשיתם שימוש מפר בקניין רוחני של אחרים.

 

בידול – מלבד היתרונות העסקיים הברורים, ליצירת בידול מהמתחרים גם חשיבות משפטית. ככל שממשק המשתמש, עיצוב המוצר יותר מאפייניו יהיו מבודלים מאלו של המתחרים, הסיכוי שתעלה כלפי המיזם טענה להפרה כלשהו פוחת.

 

הכירו את הסכם ההעסקה שלכם – כפי שצוין בפתיחת המאמר, יזמים רבים מתחילים לעבוד על המיזם שלהם כאשר הם עדיין שכירים. מומלץ להבין מה אומר הסכם ההעסקה שלכם בנוגע לפיתוחים שביצעתם תוך כדי תקופת ההעסקה שלכם. עוד מומלץ שלא לעשות שימוש במשאבים של המעסיק לשם פיתוח המיזם.

 

 

סיכום

יזמים רבים משקיעים את מירב מרצם וזמנם בפיתוח וקידום הרעיון או בניסיון למצוא פתרונות מימון, ופעמים רבות מזניחים את הנושאים הנוספים הרבים בהם יש לטפל כדי להקים סטארט-אפ מוצלח, כגון הסכם מייסדים, רישום סימן מסחר, רישום מאגר מידע, הגנה על קניין רוחני ועוד.

על מנת שתוכלו לפתח את המיזם שלכם בראש שקט, מומלץ להיעזר בשירותי ייעוץ וליווי עסקי של אנשי מקצוע שיורידו מכם עול זה, ויישאו בו במקומכם. פיתוחה של תוכנית עסקית להגשה לקבלת מענק מהמדען הראשי, פיתוח MVP ואב טיפוס הם חלקים חשובים לקראת היציאה והפיכתו של כל סטארט אפ מרעיון למציאות. שימוש בשירותים מקצועיים אלה יסייע לכם להתרכז בדברים החשובים, עד האקזיט המיוחל.

המאמר נכתב באדיבות עורך דין עופר רוזנבלום שמשרדו מתמחה בליווי יזמים סטארטאפים דיני חברות ואינטרנט

 

[1] ע”ע (ארצי) 27122-12-13 צעצועי דורון, שותפות רשומה נ’ יעקב פרנציס 

[2] סע”ש (ת”א) 22657-04-16 דקוליין ציפויים דקורטיביים בע”מ נגד הוד סלאמה

[3] ע”א 563/11 ADIDAS SALOMON A.G. נ’ ג’לאל יאסין 

[4] רע”א 1521/18 רשת חנויות רמי לוי שיווק השקמה 2006 בע”מ נ’ S.P.A – Barilla G. e R. Fratlli